יום שני, 4 בנובמבר 2013

סליחה, טעינו: אובחנה בטעות בטרשת נפוצה


ר' אובחנה בטעות כחולה בטרשת נפוצה. שורה של מחדלים רפואיים הביאו אותה לקחת תרופות למחלה שכלל לא הייתה לה, כאשר רק לאחר 14 שנים היא גילתה שלא היתה חולה מעולם במחלה. איך מזהים מחדלים רפואיים ומתי זה נחשב רשלנות רפואית? עו"ד אסי לביא צוקרמן עם הפרטים

יריב פלג | mako | פורסם 21/10/13 15:31
הרופא סירב לבדוק - החייל האושפז עם דלקת במוח
בעקבות אבחון מחלה כרונית סדרי העדיפות בחיים משתנים
צילום׃  חדשות 2
הבשורה על מחלה קשה וחשוכת מרפא, אשר פוגשת אדם בשיא חייו, היא מציאות עליה, לצערנו, אנו שומעים כמעט מדי יום. אדם בריא, מתפקד, הנמצא בשיא פריחתו המקצועית והאישית, מתבשר כי המשך חייו מצוי בסכנה ממשית וקרובה. בעקבות גילוי שכזה סדרי העדיפויות משתנים, ההערכה לדברים גשמיים יורדת לטובת ערך החיים עצמם. כשנלחמים מלחמת הישרדות יעשו החולים והאנשים שסביבם הכל כדי לנצח, גם כנגד הסיכויים. אותם מקרים גובים מחיר גבוה מאוד מן החולה, ממשפחתו ומחבריו, אולם, מה יעשה חולה הנתקל בהודעה על מחלה קשה, כאשר האבחנה הרפואית אינה נכונה? עורכת הדין אסי לביא צוקרמן, המתמחה ברשלנות רפואית ומנהלת את הפורומים לרשלנות ברפואת משפחה ורשלנות ברפואת עיניים במתחם פרקליטי IL, מסבירה כיצד יש לנהוג במקרים של רשלנות רפואית או אבחנה שגויה על מחלה קשה.

אובחנת כחולה במחלה כרונית

בימים אלה הסתיימה בבית המשפט המחוזי במרכז, פרשה משפטית שנמשכה מספר שנים. במרכז הפרשה עמדה ר', צעירה בת 30, אם לילדים ונשואה בשנית, העובדת כמהנדסת במפעל ונמצאת בשיא הקריירה שלה. אחרי לידת בנה היא החלה לסבול מטשטוש ראייה ומחולשה בפלג גופה השמאלי. בהמלצת חבר, הגיעה ר' למרפאתו הפרטית של מנהל מחלקה בבית חולים במרכז הארץ, אשר בדק אותה וביקש ממנה להתאשפז לצורך בירור. כעבור אשפוז שנמשך עשרה ימים, היא שוחררה לביתה מבלי שנאמר לה דבר, למעט זימון להמשך מעקב כעבור כחודש. ר', אישה אינטליגנטית ופיקחית, פתחה את מכתב השחרור מחוץ לבית החולים וגילתה שנכתב בו כי אובחנה כחולה בטרשת נפוצה.
"השנה היתה שנת 1990, למחלת הטרשת הנפוצה לא היה עוד טיפול מוכר ותרופת ה'קופקסון', אשר משמשת חולי טרשת נפוצה כיום, נכנסה לשימוש רק שנים לאחר מכן. ר' הרגישה שהשמיים נפלו על ראשה", מספרת עו"ד אסי לביא צוקרמן, שטיפלה במקרה. "היא הכירה אנשים קרובים שנפטרו מהמחלה לאחר ייסורים קשים. ההבנה כי המחלה תהפוך אותה לנכה ומוגבלת הייתה קשה להתמודדות עבורה, בעיקר מאחר והיה לה תינוק קטן בבית. ר' חיפשה עוגן להיאחז בו".
ר' המשיכה להגיע למעקב בבית החולים, אך העידה באופן עקבי כי היא חשה בטוב ומסוגלת לתפקד היטב. במקביל היא נתבקשה, במשך כל אותה העת, להימנע מפעולות מאומצות ונדרשה לשמור על מנוחה מוגברת, זאת על מנת להאט את סימני המחלה ואת אותותיה. ר' נאלצה לעזוב את עבודתה כמהנדסת במפעל וזנחה את החיים האינטנסיביים שהיו לה, בכדי להתמודד עם המחלה.
אמה של ר' העידה על ביתה כי הייתה מלאת כוח וחזקה ואף נזכרה כיצד אמרה לרופא בבית החולים שהיא מרגישה מספיק טוב, עד כדי כך שהיא יכולה לטפס על האוורסט. הרופא בתמורה, לא התרשם והשיב לה כי אינה יכולה לעשות זאת ושאל לה לשכוח שהיא סובלת מטרשת נפוצה. ר' הזריקה לעצמה מדי יום קופקסון, שנחשב דאז לטיפול ניסיוני וגופה היה מנוקב ומחורר מזריקות. היא חיה עם הידיעה היומיומית שהיא חולה במחלה קשה וכל מה שעניין אותה, הוא להיות בריאה לאורך כמה שיותר זמן.
רופא כותב מרשם
עיון בתיק הרפואי מצביע על שורה של מחדלים רפואיים
צילום׃  istockphoto
הזמן עבר ולמעט ארבעה אירועים במהלך חמשת השנים שבהם אובחנה, לא היו לר' כמעט כל סימפטומים נוספים. גם האירועים המעטים שכן היו, אופיינו בחולשה בפלג גוף שמאל וחלפו לאחר אשפוז וטיפול. לאחר תקופה ארוכה, בה הקשיבה לעצת רופאיה, החליטה ר' שהיא רוצה לחיות את חייה על פי ראות עיניה. היא זנחה את הטיפול בקופקסון, בניגוד לעצות הרופאים וכעבור שש שנים החלה להאמין שתחלים בעזרת כוח הרצון בלבד. כך החלה ר' לחיות חיים חדשים ובריאים, רכשה ידע וכלים בטיפול באנשים, היוותה השראה לחולים בכל הארץ, והפכה למעין גורו רוחני בתחומה. למרות זאת, לא זנחה ר' את המעקב בבית החולים. כחולה אחראית המשיכה להגיע כדי להיות במעקב מסודר. היא אמנם שינתה את כל אורחות חייה, וניהלה אותם בידיעה שהיא חולה שצריכה להיות במעקב, אך השתדלה להמשיך בחיים רגילים ככל הניתן, תחת ידיעה זו.

תמיד רצוי לקבל חוות דעת שנייה ושלישית

בשנת 2004, כ-14 שנים לאחר האבחנה הקשה, החליט רופא בכיר בבית החולים, שהגיעה העת לבחון את תוקף האבחנה של ר'. לפתע היא התבשרה כי אין לאבחנה המוקדמת שלה כל בסיס וכי מקורה היא עקב טעות מרה. על פי עדותו של הרופא, סבלה ר' ככל הנראה מאיזו שהיא מחלה נוירולוגית זניחה, שלא ניתן לעמוד על טיבה לאחר חלוף השנים.
ברור לכל כי הטעות הקשה והמצערת שינתה את אורח חייהם של ר' ובני ביתה, ללא היכר. עיון בתיעוד הרפואי הצביע על שורה ארוכה של מחדלים ורשלנות רפואית. מתברר כי קביעת האבחנה נעשתה בניגוד לכל סטנדרט רפואי ומבלי שבוצעו כל הפעולות המתחייבות בכדי לאשר את האבחנה טרם נמסרה לחולה. בדיעבד מסתבר כי הטעות נבעה מכך שהסימפטומים מהם סבלה ר', עוררו חשד לכיוון טרשת נפוצה, אלא שבניגוד לכללי הרפואה הבסיסיים, דובר בחשד ראשוני בלבד. הדבר הנכון לעשות היה לשלול או לאשר את האבחנה, לאחר סדרה ארוכה של בדיקות, שכלל לא נעשו.
עו"ד אסי לביא צוקרמן
"אין בפיצוי כספי די בכדי לפצות על הזמן האבוד". עו"ד אסי לביא צוקרמן
לאחר שהועלה החשד הראשוני לטרשת נפוצה, אימץ הרופא שבדק את ר' את החשד כאבחנה ודאית. החלטתו השרירותית של הרופא בזמנו, גרמה לכך שהיא נרשמה שוב ושוב כאבחנה הרשמית, למרות שכלל לא נקבעה באופן ודאי, אלא דווקא נהפוך הוא.
הסיפור הקשה והטראגי גרם לאובדן עצום לר' ולסביבתה, שנאלצו לשנות את סדרי חייהם, לטובת המאבק במחלה שלא הייתה ולא נבראה. "בסופו של דבר שולמו לר' פיצויים בהסדר פשרה", מסכמת עו"ד  לביא צוקרמן, "אלא שאין בהם כדי להחזיר לה את 14 שנות החיים שחלפו לבלי שוב. כשחוקרים את המקרה של ר', חייבים להצביע על מספר מחדלים, שאלמלא נעשו, הייתה נמנעת הטעות הטראגית.
"כאשר נקבעת אבחנה רפואית לגביכם או לגבי קרובכם, בקשו לשוחח עם הרופא הבכיר שקבע אותה, שאלו אותו על יסוד מה היא נקבעה? מה עמד בפניו בעת קביעתה? האם ישנם אמצעים או בדיקות נוספות שניתן לבצע כדי לאשר את האבחנה או לשלול אותה ומדוע לא נעשו? בנוסף בקשו את תוצאות כל הבדיקות שנעשו ואת כל החומר הרפואי ולכו לקבל חוות דעת שנייה מרופא בכיר בבית חולים אחר ושמעו את עמדתו. במקרה הצורך לכו גם לחוות דעת שלישית; אל תסמכו על כך ש'הרופאים יודעים', הציגו שאלות, קראו, חקרו, אספו מידע רלוונטי והעיקר, היו מעורבים".
עורכת הדין אסי לביא צוקרמן מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ומייעצתבמתחם פרקליטי IL
-->

תגובה 1:

  1. נראה כי מערכת הבריאות במדינת ישראל הולכת ודועכת עם הזמן כמוסיפים עוד ועוד מומחים בלתי יעילים שלא עושים דבר מלבד אבחנות שגויות. מה הייתה הדיאגנוזה בפועל, לא כ"כ הבנית ע"פ הרשומה? תביעות רפואיות

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...