יום שני, 4 בנובמבר 2013

חלה בסוכרת בגלל לחץ בעבודה ויקבל פיצויים מביטוח לאומי


מנהל בית קפה ניהל ויכוח חריף במיוחד עם לקוחה, אשר בעקבותיו גילה כי הוא חולה בסוכרת. לאחר תביעה נגד ביטוח לאומי, הצליח להוכיח כי מחלתו נבעה בשל תאונת עבודה וכי הוא זכאי לפיצויים. איך מוכיחים קשר סיבתי בין לחץ נפשי למחלה כרונית ואיך זה נוגע לביטוח לאומי? עו"ד עודד שטרנברג עם הפרטים

mako | פורסם 24/10/13 11:08
איש לחוץ עם הידיים על הפנים
זהירות: לחץ בעבודה עלול להוביל להתפרצות מחלה כרונית
צילום׃  אימג'בנק / Thinkstock
האזרחים במדינת ישראל מחויבים לשלם ביטוח לאומי, בכדי שיהיו בטוחים שבעת מחלה או פנסיה יקבלו את התשלום שמגיע להם מן המדינה. התהליך שבו צריך להוכיח כי הנסיבות הן כאלה שבגינן מגיע לאזרח לקבל תשלום מביטוח לאומי, לא תמיד קל ופשוט.
ביטוח לאומי הינו  מוסד שמבקש לוודא ביסודיות כי אכן הוא מעביר את התשלום לזכאים לו. תהליך זה עוזר למנוע רמאות אך יכול להקשות על אלו אשר באמת זקוקים לכסף. איך מוכחים בין קשר סיבתי להתפרצות של מחלה וכיצד זה קשור לפיצויים מביטוח לאומי? עו"ד עודד שטרנברג, המתמחה בתביעות נזיקין רשלנות רפואית וביטוח ומייעץ במתחם פרקליטי IL, מבהיר מה צריך לעשות.

חלה בסוכרת בעקבות ויכוח עם לקוחה

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי ישנם כיום למעלה מ-220 מיליון חולי סוכרת, בעולם כולו. מדובר במחלה המופיעה באיטיות ולעיתים קרובות מתגלה בבדיקות דם מקריות ומשפיעה השפעה מכרעת על אורח החיים. בעשור האחרון עולה, מעת לעת השאלה בדבר הקשר הסיבתי, למצב סטרס (דחק נפשי) ולהתהוות והתפרצות מחלת הסוכרת. ניתן למצוא מחקרים המצביעים על קשר משמעותי בין אירוע דחק נפשי, לבין התפרצות מחלת הסוכרת. מחקרים אלה נמצאים בכל העולם ובראשם נמצא מחקר שפורסם בשנת 2000, בכתב העת היוקרתי "Diabetes Care". במחקר זה הובאה לראשונה הוכחה מדעית להקשר זה. על פי המחקרים, מצב של דחק נפשי ומתח נפשי מגבירים באופן משמעותי את רמות הסוכר ולפיכך גם את הסיכויים להתפרצות מחלת הסוכרת
- פרסומת -
נשאלת השאלה האם מחקרים אלה עשויים לסייע לנו לממש את זכויותינו בביטוח הלאומי? כיצד ניתן להראות כי מחלת סכרת שפרצה לאחר ויכוח קשה, מהווה תאונת עבודה? מקרה שהגיע לידי עו"ד שטרנברג מציג אדם שחלה בסוכרת ונלחם על זכויותיו מול הביטוח הלאומי. אותו אדם הצליח לשכנע את בית הדין לעבודה, כי ויכוח שפרץ במקום עבודתו גרם להתפרצות מחלת הסוכרת בכך לקבל תשלום עבור תאונת עבודה.
במקרה המדובר, התובע היה מנהל אהוב ואהוד בבית הקפה. בבוקר שישי אחד נכנסה לבית הקפה לקוחה, מלווה בחברותיה והזמינה ארוחת בוקר, אולם משלא הייתה לשביעות רצונה סירבה לשלם עבורה. התובע ניגש לגברת לברר מדוע היא מסרבת לשלם ונקלע עמה לוויכוח קשה, ארוך ובעל טונים גבוהים. היות ובעבר התובע לא נקלע לוויכוחים עם לקוחות בית הקפה ובהחלט לא וויכוח מן הסוג שבו הוא חש השפלה, עלבון ורעידות בכל גופו. מיד לאחר הוויכוח ניגש התובע למשרדו, בכדי להירגע, אך לא הצליח להפסיק לרעוד ומצא את עצמו במצב שבו הוא לא הצליח לזוז במשך למעלה משעתיים.
התובע לא מצא מנוח גם מספר ימים לאחר התקרית, כאשר מצבו המנטלי עדיין היה רעוע והוא היה שרוי בחרדה קיצונית. התובע החל לסבול מטשטוש בראיה, עייפות מוגברת וירידה במשקל. לאחר מספר שבועות התגלתה אצלו מחלת הסוכרת.

בית המשפט יכול להכיר במחלות כרוניות כתאונת עבודה

שכר מינימום
ביטוח לאומי דחה את הטענה לתאונת עבודה
בעקבות הגילוי, פנה התובע למוסד לביטוח לאומי וביקש שיכירו בו כנפגע עבודה. המוסד לביטוח לאומי מסר בתגובה לתובע, שבכדי לזכות בהכרה כנפגע עבודה עליו להוכיח כי חווה אירוע חריג בעבודה. כלומר, על התובע להוכיח כי ביום מסוים ובשעה מסוימת התרחש אירוע בלתי רגיל ובלתי צפוי בעבודתו, אשר הוביל למחלתו. המוסד לביטוח לאומי החליט כי האירוע איינו חריג דיו ועל כן סירב להכיר בתובע כנפגע עבודה ודחה את תביעתו.
התובע לא אמר נואש והחליט לפנות לבית הדין לעבודה בחיפה. המוסד לביטוח לאומי התנגד להגשת התביעה ובכתב הגנתנו טען כי לא התובע לא היה מעורב בתאונת עבודה וכי אין כל קשר בין אירוע הוויכוח בבית הקפה, לבין גילויה של מחלת הסוכרת. למרות התנגדות המוסד לביטוח לאומי, העיד התובע על דוכן העדים בבית הדין ואף צירף עדים נוספים, בכדי להוכיח את גרסתו, כי האירוע שהתרחש במקום עבודתו אכן היה חריג. רק לאחר הליך ממושך של שמיעת הראיות נקבע על ידי בית הדין כי התובע אכן עבר אירוע חריג בעבודה.
כעת נותר לבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין מחלת הסוכרת שהתגלתה אצל התובע. בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות מכוחו, במקרים כאלה ממנה בית הדין מומחה מטעמו, בכדי לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין המחלה שפרצה אצל התובע.
בתחילה בדק היועץ הרפואי את התובע וקבע כי לא קיים קשר סיבתי בין הוויכוח בבית הקפה, לבין מחלת הסוכרת. המומחה הוסיף כי מדובר בוויכוח שכיח, שלצערנו איננו חריג במדינתנו, אך הוא אינו מהווה סיבה לדחק נפשי חמור מספיק בכדי שיגרום להתפרצות של מחלת הסוכרת. התובע לא הסכים עם קביעת היועץ הרפואי והמשיך להילחם להוצאת את האמת לאור, בכך שהמשיך לפעול על מנת להפוך את חוות דעתו של היועץ הרפואי על פיה. לאחר הליכים משפטיים ארוכים וממושכים וחרף התנגדותו הנחרצת של הביטוח הלאומי, הסכים היועץ הרפואי, בסופו של דבר, עם עמדת התובע. הקביעה הסופית של היועץ הייתה כי סביר להניח שאלמלא אירוע הוויכוח בעבודה, מחלת הסוכרת לא הייתה מתפרצת אצל התובע במועד בו התפרצה.
עו"ד עודד שטרנברג
"בית הדין ימנה מומחחה מטעמו בכדי לבחון קשר סיבתי". עו"ד עודד שטרנברג
במסגרת המשך פסק הדין שניתן בסוגיה, קבעה השופטת עפרה ורבנר, כי קיים קשר סיבתי וסבירות של למעלה מ 50% לקשר בין האירוע בעבודה לבין מחלת הסוכרת. כמו כן היא קבעה כי התובע ביצע את המוטל עליו בכדי להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי. עוד נקבע כי לתובע ארעה תאונת עבודה והוא זכאי לכל המשתמע מכך בחוק, בכל הקשור למחלת הסוכרת.
מדובר בפסק דין תקדימי, הקובע כי ניתן להכיר במחלת הסוכרת כתאונת עבודה. כפועל יוצא זכאי התובע להטבות כספיות בשווי של מאות אלפי שקלים, המגיעות לו על פי החוק ושהביטוח הלאומי לא היה משלם לו אלמלא ניהל מולם מערכה כה קשה וממושכת. כרגע הסיפור עדיין לא נסגר, מאחר והמוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על פסק הדין.
עו"ד עודד שטרנברג מתמחה בתביעות נזיקין רשלנות רפואית וביטוח ומייעץ במתחם פרקליטי IL
-->

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...