יום רביעי, 23 בפברואר 2011

טעויות אולטרסאונד, אולטרה סאונד רשלנות רפואית?


טעויות אולטרסאונד

איך להגיש תביעת רשלנות רפואית אם יש טעויות אולטרסאונד / סקירת מערכות

מאת עו"ד ענת מולסון

האם סקירת מערכות שמבוצעת על ידי קופות החולים בודקת את כל האיברים?

לא. סקירת מערכות המנדטורית היא חלקית ביותר - יש מערכות גוף שלא נכללות בבדיקת אולטרסאונד ביניהן הגפיים והפנים. האיברים שנבדקים הם מוח, לב ואיברים פניימיים.

מדוע יש מקרים כה רבים של אבחון שגוי בבדיקות אולטרסאונד?

בחלק מהמקרים הטעויות הן מיותרות ויכולות לנבוע ממאבחן לא מיומן או מבדיקה לא מעמיקה. "פספוס" התוצאה נובע פעמים רבות מהקצב המהיר והסדרתי של הבדיקות אשר מבוצעות בידי מאבחנים שהכשרתם ו/או יכולתם אינה תמיד מעולה. הגורם החשוב ביותר להצלחת אבחון אולטרה סאונד הוא איכותו של המאבחן.

על ידי מי מבוצעות בדיקות אולטרסאונד?

סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בין השבועות 17-22 על ידי רופא מומחה במילדות וגניקולגיה אשר עבר השתלמות של שנה לפחות ביחידת אולטרסאונד מוכרת. הסקירה השנייה מבוצעת בין השבועות 24-28 ואותה יכול לבצע טכנאי אולטרסאונד או רופא מומחה במילדות וגניקולגיה עם ניסיון של מעל חצי שנה.

מה קורה אם טכנאי אולטרסאונד מוצא מומים לכאורה?

כשטכנאי אולטרסאונד חושד בבעיה בזמן הבדיקה, הוא מערב את הרופא כשהיולדת עדיין תחת המכשיר.

מהן אבחנות אולטרסאונד השגויות הנפוצות?

אבחנות אולטרסאונד אותן מפספסים הן בדרך כלל שפתיים או חיך שסועים, מרחק לא נכון בין העיניים, מיקום לא נכון של האוזניים וזאת בעיקר משום שאזורים אלו כלל לא נסרקים בבדיקות הרגילות.

מה ההבדל בין סקירת מערכות ציבורית לפרטית?

סקירת מערכות ציבורית אורכת 15-10 דקות, ולעומתה סקירת מערכות פרטית - 45 דקות עד שעה. לעתים ניתן לבקש בכל סקירת מערכות פרטית בדיקה של אזורים שלא נסרקים בבדיקת אולטרסאונד ציבורית.

מתי יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית?

אם הרופא או הטכנאי לא אבחן מומים בבדיקת אולטרסאונד אשר צריך היה לגלותם אילו נהג כרופא סביר, אזי קמה עילה לתביעה באופן עקרוני. גם הורים שלא קיבלו מידע על ההבדל הניכר בין הסקירות כבר זכו בעבר לפיצויים עלרשלנות.

מה הסיבה לריבוי תביעות הרשלנות באבחון מומים בהריון בבדיקות אולטרסאונד?

אחת הסיבות היא כמובן שכיחותן של לידות ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים. סיבה נוספת הינה התיישנות - שכן ניתן לתבוע עד הגיעו של היילוד לגיל 25. סיבה שלישית היא שלידה מהווה את אחד האירועים המשמעותיים בחייו של אדם, ולפיכך כל פגיעה בעובר נתפשת על ידי ההורה כבלתי נסלחת.

מהן התביעות השכיחות של מקרי סקירת מערכות?

רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד מתרחשים במה שמכונה "הריונות בסיכון גבוה", דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הללו ניתן לאבחן טרם הלידה, ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מהרגיל ולהותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון או להפסיקו. הנזקים הם לרוב- שיתוק מוחין, פיגור שכלי, תיסמונת דאון, מומים שונים ועוד

מה עושים אם יש חשד שיש תביעת רשלנות רפואית?

יש לפנות ל עורך דין העוסק בתחום זה ולדאוג לאסוף את כל התיקים הרפואיים מתקופת מעקב ההריון ואת המסמכים הנוגעים למצבו הרפואי של התינוק. לאחר קבלת החומר יש לפנות למומחה בתחום הגניקולוגיה כדי לקבל תשובה לשאלה האם הייתה רשלנות באבחון המום.
אם התשובה חיובית, יש צורך בדרך כלל בחוות דעת של רופא/ים נוספים שיעריכו את הנזק שנגרם לתינוק ו/או להוריו.חוות דעת אלו יצורפו לתביעה שתוגש.

מהם הסכומים הנפסקים בתביעות של אבחון שגוי בבדיקת אולטרסאונד?

הסכומים לרוב גבוהים במיוחד לאור העובדה שהנזקים אשר נגרמו לתינוק ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו, ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חייו של הילד (תסמונת דאון, שיתוק מוחי, פיגור שכלי).





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...