יום רביעי, 23 בפברואר 2011

זיהומים - זיהום- רשלנות רפואית

מהם המקרים בהם ניתן לתבוע רשלנות רפואית עקב זיהומים?

1. זיהומים אצל ילדים:

בפברואר השנה פורסם ב-Pediatrics (כתב העת של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים) מחקר מטעם האיגוד הישראלי הניאונטלי (לרפואת פגים ויילודים), שמסקנותיו מעוררות דאגה.

קיימת הידרדרות אמיתית ברמת הסטריליזציה, המסכנת חולים ברבים מבתי החולים בארץ. בעקבות זאת נגרמים זיהומים ובעקבותיהם נזקים כבדים למאות חולים, ועשרות נפטרים.  עד היום אין הנחיות המחייבות ביצוע של בדיקות רפואיות לצוותים רפואיים (וכך יכולים רופאים נושאי נגיפים לבצע פעולות פולשניות). נושא המחזור הנרחב של ציוד רפואי חד-פעמי (ציוד שממוחזר בלית ברירה, בשל היעדר תקציב) נותר פתוח. משרד הבריאות לא קובע מה מותר למחזר, מי ממחזר, וכיצד לחטא את הציוד החד-פעמי. בעקבות זאת, טוענים רופאים, אי אפשר לסמוך על סטריליזציה גם בפעולות כמו החדרת בלון להרחבת עורקים, צנתור, או אפילו השתלת קוצב לב.

מעבר לכל אלו, כפי שעולה מהשטח, מדובר בחוסר משווע בכוח אדם מיומן ובצפיפות רבה. רופאים בכירים מודים בגלוי שהמצב גורר אי הקפדה של הצוותים הרפואיים על כללי ההיגיינה הרפואית הבסיסיים, מה שמעביר את הכדור למגרש שלנו, החולים.

פגים הם הפגיעים ביותר לקבל זיהומים. באופן טבעי הציפייה היא שהטיפול בהם ילווה בסטריליות מרבית. אלא שלא תמיד אלו הם פני הדברים. המחקר שערך האיגוד הניאונטלי מגלה שכ-480 פגים קטנים (כמעט שליש מכלל הפגים הקטנים) לוקים מדי שנה ב זיהום בדמם, ועלולים לסבול עקב כך מנזקים תמידיים. כ-80 פגים קטנים נפטרים עקב כך מדי שנה. אחד הזיהומים הידועים הוא קלבסיאלה.

הפגים בישראל לא נולדים עם זיהום. הם רוכשים אותו בבית החולים. הסיבות? כוח אדם לא מספיק, החדרת מכשירים מזהמים (חלקם עקב שימוש חוזר), הכנת תרופות שלא תמיד עומדות ברמה הסטרילית המתחייבת, צפיפות, מצוקת חדרי בידוד ואי שמירה על כללי היגיינה נאותים המתחייבים בין הפגים.

הצפיפות בפגיות קשה. בשנים האחרונות חלה עלייה של 30% במספר הלידות בישראל (ובו זמנית, גם במספר הפגים). אבל המדינה (כלומר משרד הבריאות) הגדילה את שטח הפגיות, מספר המיטות ותקני כח האדם רק ב-10%.

"לפחות ב-50% מהמקרים חוטא הצוות הרפואי בהזנחה ולא מוצא, בשל הלחץ, את הדקה המתחייבת לרחיצת ידים בחומר מחטא, או להחלפת החלוק בין ילד לילד", אומר פרופ’ אשר ברזילי מבי"ח שיבא. "את תמונת המצב הזאת היה אפשר לשנות, לו היו מכשירים ומעסיקים במחלקות הילדים אחיות אפידמיולוגיות (מומחיות לזיהומים) - דבר שלא נעשה כמעט באף בית חולים".

לדברי פרופ’ ברזילי, אבחון מאוחר של זיהום בדם גורם להידרדרות מהירה, ועיכוב במתן הטיפול הדרוש מהווה את אחת הסיבות הבולטות למקרי המוות הנגרמים שלא עקב מחלתו המקורית של החולה.

2. זיהומים אצל מבוגרים:

כל הסכנות העומדות בפני פגים וילדים מסכנות גם את המבוגרים. באופן ספציפי, המקום שמחייב נקיטת משנה זהירות הוא חדר הניתוח, בייחוד בשעה שסיבות משפטיות (הנוגעות לחוק העיסוק) מונעות ממשרד הבריאות להכריח רופאים לעבור בדיקות לגילוי נגיפים (כמו זה שנשא הרופא המרדים ב"סורוקה"), או למנוע מהם לעסוק בפעולות פולשניות - גם אם התגלה שהם נשאים.

"החולים החשופים לזיהומים באופן מיוחד הם מי שנזקקים לפעולות פולשניות - כהחדרת צינורות דרך דופן הבטן, צנתר לשלפוחית השתן, צינור הנשמה בריאה, השתלת מפרק, וכו’", אומר פרופ’ מרדכי גוטמן, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים מאיר בכפר סבא.

לדברי פרופ’ גוטמן, הזיהומים הם חרב על צווארו של כל מנתח. הסיכונים למנותח עולים ככל שרמת הסטריליות יורדת. בחדרי ניתוח ישנים אין פילטרים עם לחץ אוויר גבוה, שמונע כניסת אוויר מזוהם מבחוץ. ככל שנכנסים לחדר הניתוח אנשים רבים יותר, עולה שכיחות הזיהומים. מאחר שמרבית בתי החולים הגדולים הם אוניברסיטאיים, כלומר סטודנטים רבים משתתפים בניתוחים כצופים, חדר הניתוח הופך לעתים ל"תחנת רכבת": ניתוח מסוג אחד מתבצע מיד לאחר ניתוח מסוג אחר (למשל כזה הכרוך בפתיחת הבטן), מה שמזהם את הסביבה שאמורה להיות סטרילית. 


תגובה 1:

  1. תודה על הפוסט האינפורמטיבי. לדעתי ראוי להחמיר במיוחד במקרים בהם הרשלנות של הרופא גרמה לזיהום שגרם בתורו לנזק, משום שהא'-ב' של רפואה הוא לשמור על ההגיינה והכלים בהם הם משתמשים.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...