יום רביעי, 23 בפברואר 2011

ניתוחים פלסטיים - רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית- ניתוחים קוסמטיים/פלסטיים

מאת עו"ד ענת מולסון

בשנים האחרונות התרבו מספר תביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית כנגד מנתחים פלסטיים ומרכזים רפואיים במסגרתם מבוצעים ניתוחים קוסמטיים כגון: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים (לאסיק, LASIK, PRK), שאיבת שומן, קיצור קיבה, ניתוחי אף, שפתיים, אזניים, עפעפיים,  מתיחת פנים, מתיחת בטן, השתלת שיער, הקטנת שפתיים פנימיות, הצרת נרתיק, שחזור קרום בתולין, הגדלת שד/חזה/שדייםהקטנת שד/ חזה / שדיים ועוד.

בתי המשפט מחמירים במיוחד במקרי רשלנות רפואית מתחום כירורגיה קוסמטית פלסטית וזאת בשל העובדה כי לא מדובר בניתוחי חירום או ניתוחים להצלת חיים. בשל כך קבעו בתי המשפט בישראל כי חובת הזהירות הנדרשת מצד הרופאים והמוסדות הרפואיים הינה גבוהה ביותר.

כך גם החובה להזהיר את הלקוח מפני כל הסיכונים האפשריים והחובה להחתימו על טופס הסכמה לניתוח המפרט את אותם סיכונים.


מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח פלסטי או קוסמטי לא מוצלח?

חשוב לדעת כי לא כל ניתוח פלסטי שנכשל- מהווה אוטומטית עילה לתביעה משפטית. קיימת עילה לתביעה, באחד משני המקרים הבאים:

1. כאשר הייתה רשלנות בטיפול

כאשר מדובר ברופא שהעניק את הטיפול הטוב ביותר שהיה ידוע באותה עת ונגרם נזק לתובע - אין מקום לקבוע שהרופא התרשל. לא כל טעות תחשב כרשלנות. רק טעות שנובעת ממעשה או מחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר יחשבו כפעולה רשלנית.

מבחן מקובל המסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא התרשל הוא מבחן "הרופא הסביר".

כאשר הוכח שהרופא נהג כפי שכל רופא סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין, ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים – אין לקבוע שהיתה רשלנות מצדו, בודאי לא כאשר הוכח שהוא פעל בזהירות ובמסירות. רק טעות בלתי סבירה תחשב להתרשלות.

החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להתאים לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה, נורמות אשר באות לידי ביטוי בין השאר בידע הנתמך בספרות הרפואית העדכנית ובנסיון קודם.

2. כאשר בוצע ניתוח או טיפול רפואי מבלי שהוסבר לחולה כל הסיכונים הקיימים בניתוח זה

בהרבה מאד מקרים, אף אם הרופא לא התרשל, הרי שניתן לתבוע אותו בגין רשלנות רפואית, אם לא הסביר לחולה את הסיכונים הקיימים בסוג הטיפול או הניתוח שעליו לעבור, או בהיותו של הטיפול חדש יחסית או שישנן חלופות אחרות לניתוח זה.

סוגייה זו מכונה "הסכמה מדעת לטיפול" והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט. חשוב לציין כי אף אם הוחתמת על טופס הסכמה לניתוח ובו מצויינים הסיכונים והחלופות, עדיין על הרופא להוכיח כי הסביר לך בעל פה ובאופן ברור את אותם סיכונים וחלופות ואם לא מצליח להוכיח זאת- סיכוייך לזכות בתביעה גבוהים.

על מנת להעריך את סיכויי התביעה, יש לאסוף את כל התיק הרפואי ולהתייעץ עם רופא מומחה בתחום הפלסטיקה, על מנת לקבוע האם הרופא או המכון הפרו את חובת הזהירות, נהגו לא באופן רפואי מקובל ומהו הנזק שמגרם כתוצאה ישירה מכך.

לדברי עו"ד ענת מולסון התביעות השכיחות ביותר בתחום הניתוחים הקוסמטיים נוגעות לרשלנות ב: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, שאיבות שומן, הקטנת אף, הגדלת חזה או עיבוי הפין. בחלק מהמקרים נפסקו פיצויים בסך מאות אלפי ש"ח ואף למעלה מזה.


4 תגובות:

  1. כתבה מעולה, חשוב להיות מודעים לזכויות המטופל בניתוחים פלסטיים.

    השבמחק
  2. תודה. אני חושבת שבלא מעט מקרים אנשים לא מודעים לזכויות שלהם, לניסוח החוקי וללאן בעצם הם יכולים לפנות. כתבה חשובה.

    השבמחק
  3. תודה רבה. ענת האם קיים איזה שהוא סעיף ההסכם לפני ניתוח מסוים שמגן על המטופלים ?
    כתבה מעולה.

    השבמחק
  4. מעניין לשמוע שדווקא בתחום זה ביהמ"ש מחמירים... האם לא ניתן לומר שגם בחירה בניתוח כשאר המטופל איננו בסכנה כלל היא סטייה מכללי הזהירות המקובלים?

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...