יום שני, 13 בדצמבר 2010

סימון מוצרי מזון


סימון מוצרי מזון

בפברואר 2009 פורסמו (1)  תוצאות בדיקה חדשנית שנערכה במכון וולקני. התוצאות  מגלות כי מה שנכתב על אריזות מוצרים אינו בהכרח נכון. למשל: מוצרים שנכתב על אריזתם כי הם מכילים "רכיבים טבעיים בלבד" מכילים רכיבים לא טבעיים; "מנה חמה" של אוסם, שנכתב עליה שהיא פרווה,  מכילה חלבוני חלב, וכדומה.  מה באמת אומרות התוויות על המוצרים?
 
(1) עיתון מעריב מיום 1.2.09
 
 

שאלות נפוצות
מה משמעות סימון המזון?
סימון המוצר  הוא תעודת הזהות שלו, והתווית אמורה לספק לצרכן את המידע הנחוץ לו על מנת להחליט אם לרכוש את המוצר וכמה ממנו כדאי לו לצרוך. בדוגמאות שצוינו  לעיל מדובר בסימון לא נכון, ומסתבר שגם כאשר הסימון נכון, לא תמיד  אנחנו יכולים לקבל או להבין  ממנו את הפרטים החשובים לנו.
לדוגמה: אדם שרוצה  לחשב לעצמו את כמות הקלוריות שהוא צורך,  נאלץ במקרים רבים לחפש את סימון הערכים התזונתיים על האריזה, ולעתים  קרובות הסימון  כתוב באותיות זעירות מאוד ולא מספיק ברורות.
לפעמים  כתוב על האריזה שהמוצר מכיל חומרים מסומים, שאמורים לעודד אותנו לצרוך את המוצר. כך למשל "עשיר באומגה 3" (אומגה 3 הוא סוג של שומן שאמור להיות בריא). אבל  לא כתוב כמה  אומגה 3  יש במוצר, ורק בדיקת מעבדה מגלה שמדובר בכמות זעירה בלבד.
הרבה מאוד פרטים מופיעים על האריזה. האם הציבור מודע להם? ובעצם, למה כדאי לשים לב כשמסתכלים על אריזת המוצר?
*  ראשית חשוב לשים לב לשם היצרן ולכתובתו או לכתובת המשווק. אלה יאפשרו לנו לפנות אליהם בכל כל טענה ותלונה שתהיה לנו.
*  לא פחות חשוב לשים לב לתנאי אחסון המוצר, כי תנאי אחסון לא  נאותים משפיעים על איכות  המוצר.
*  חשוב מאוד לבדוק את הרכיבים של המוצר. הדין מחייב לרשום את רשימת הרכיבים בסדר יורד, כלומר הרכיב שתכולתו גבוהה ביותר במוצר יופיע ראשון, ולאחריו יופיעו שאר הרכיבים בסדר יורד.
כך גילתה המועצה מוצר שנקרא "אצבעות סלמון" שהכיל דג נילוס וחומרים נוספים,  ורק בסוף רשימת הרכיבים הופיעו פתיתי סלמון,  כלומר המוצר אינו ראוי לשם "אצבעות סלמון".  דוגמה אחרת: ממרח חרובים שמכיל בעיקר תמרים, דבש, סוכר, ורק לבסוף חרובים. 
מה לגבי הסימון "טבעי" או "מכיל רכיבים טבעיים"?
קיים תקן הקובע שמוצר  נחשב "טבעי" רק  אם  עבר סוגי עיבוד מינימליים שנקבעו בתקן, כמו מיצוי, הקפאה וכו'. אם  המוצר מכיל כמה רכיבים טבעיים אפשר לציין עליו "רכיבים טבעיים".
למרבה הצער אנו מגלים מוצרים  שהסימון עליהם מנוגד לתקן.למשל, רסק עגבניות 100% טבעי שמכיל חומרים  שאינם טבעיים כמו סירופ סוכר. בדיקה של הרכיבים מגלה לנו את נוכחות הסירופ סוכר ויכולנו לגלות שהמוצר אינו כל כך 100% טבעי כפי שהצהיר היצרן על גבי התווית. 
האם צבעי המאכל מסוכנים ?
ישנן קבוצות שונות של צבעי מאכל, חלקם סינטטיים, שלגביהם יש ויכוח  מה מידת הסכנה הגלומה בהם. ישנם צבעי מאכל שמוספים למזון ונטען עליהם שהם יכולים לגרום לתופעות לוואי שונות, במיוחד  בקרב ילדים. בד"כ הם מסומנים ברכיבי המזון באות האנגלית E, כמו הטרטרזין (שמסומן 122E). 
היום, לאור המודעות הגוברת של הצרכנים, יצרנים רבים מחליפים את צבעי המאכל בצבעים טבעיים, וחלקם אף טורחים לציין זאת במפורש על אריזות המוצרים. 
האם המוצרים הבריאים, אלה שכתוב עליהם שהם מפחיתים לחץ דם או מורידים את רמת הכולסטרול הם באמת בריאים?
לא!
החוק אוסר לכלול בסימון המזון תכונות ריפוי או מניעת מחלות, והאיסור חל הן  על התווית של המוצר והן  על פרסומות. מומלץ להיות עירניים יותר, לקרוא את התוויות ואת רכיבי המוצר בצורה מדוקדקת, וכך נוכל לקבל מושג על מה שאנחנו מכניסים לפה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...