יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

אחרי שנחתם החוזה, התברר לי כי באותיות הקטנות כתוב תנאי ממש לא הגיוני. האם הוא מחייב אותי?


אחרי שנחתם החוזה, התברר לי כי באותיות הקטנות כתוב תנאי ממש לא הגיוני. האם הוא מחייב אותי? 

אם צרכן ועסק הסכימו ביניהם לגבי תנאים מסויימים בחוזה הרי שהתנאים מחייבים אותם.
ואולם, בחוזה שבו משתמש עסק מול מספר גדול של לקוחות, ברור כי הצרכן חתם על החוזה ללא יכולת אמיתית לשנות חלק מהוראותיו. חוזים כאלה נקראים חוזים אחידים.
חוק החוזים האחידים הכיר בבעייתיות של חוזים כאלה וקבע כי אם יש בהם תנאים מקפחים, כלומר תנאים שיש בהם יתרון בלתי הוגן בנסיבות החוזה לעסק, שעלול לפגוע בצרכן, מוסמך בית משפט לבטל אותם. תקנות הגנת הצרכן אף מחייבות עסקים כי גודל האותיות בחוזה אחיד לא יפחת מ-2 מ"מ, כשבפסיקה נקבע שוב ושוב כי תנאים באותיות קטנות יותר מבוטלים.
בהתאם, אם יש תנאי שנראה מקפח, ניתן לפנות למועצה לצרכנות בבירור לגביו. יש לזכור, כי את שאלת הקיפוח בוחנים בנסיבות של החוזה הספציפי, כשלהלן רשימת תנאים מקפחים לדוגמא:
א. תנאי בהסכם מול מכבסה המסיר מהמכבסה כל אחריות לבגדים.
ב. תנאי בהסכם מול בית אבות המאפשר לבית האבות להעלות המחיר באופן חופשי, למשל עד 3% לשנה.
ג. תנאי בהסכם מול חברת בניה המאפשר לה לדחות את מועד מסירת הדירה כרצונה.
ד. תנאי בהסכם מול מפעיל מתקני ספורט לפיו העסק אינו אחראי על כל פגיעה בגוף.
ה. תנאי בהסכם מול עסק המבקש לחסום בפני הצרכן אפשרות לברר בעיות באמצעות בית המשפט (או לחלופין בורר).
ו. תנאי בהסכם מול בנק הפוטר את הבנק מאחריות לכך שהמחאות ששמר אצלו יינזקו.
ז. תנאי בהסכם מורכב שבו מצהיר הצרכן כי קרא את ההסכם והבין את תוכנו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...