יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

שימוש לרעה בכרטיס האשראי




כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום חביב על הצרכן הישראלי כי הוא זמין ופשוט לשימוש. אולם הוא אינו חסין מתקלות.
שימוש בפרטי האשראי על ידי אחר ללא רשות בעל הכרטיס, שכפול או זיוף כרטיס אשראי כשהכרטיס המקורי נותר בידי הצרכן הן תופעות לא נדירות, לצערנו. כיצד להתגונן מפני מצבים של שימוש לרעה וכיצד למזער נזקים?
להלן מידע חשוב לכל צרכן המחזיק בכרטיס אשראי.
*המידע במדור זה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו.

שאלות נפוצות


גנבו את כרטיס האשראי שלי (או איבדתי את הכרטיס). האם אני זכאי לפיצוי בגין החיובים והמשיכות שבוצעו?
חוק כרטיסי חיוב נותן הגנה ללקוח של חברת אשראי אשר כרטיסו נגנב (או אבד) וקובע כי הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לחיובים ומשיכות שבוצעו לאחר מסירת הודעה לחברת האשראי על גניבה או אובדן..
בנוסף, לגבי משיכות וחיובים שבוצעו לפני מסירת ההודעה, החוק קובע "השתתפות עצמית" (אחריות הלקוח) מוגבלת לסכום של 30 ₪ ליום עד ליום מסירת ההודעה, בתוספת סכום חד פעמי של 75 ₪.
זאת ועוד, אם ההודעה נמסרה תוך 30 יום מהיום בו נעשה שימוש לרעה לראשונה, אחריות הלקוח תוגבל לסכום מקסימלי של 450 ₪.

גיליתי כי מישהו משך סכומים באמצעות כרטיס האשראי שלי, כשבפועל הכרטיס היה ברשותי. מסרתי הודעה לחברת האשראי על שימוש לרעה על ידי אדם אחר אולם חברת האשראי טוענת כי אני לא זכאי לפיצוי משום שהשימוש בכרטיס נעשה בידיעתי או באישורי והכרטיס לא זויף. כיצד עלי לפעול
במועצה מתקבלות תלונות רבות נגד חברות אשראי המסרבות לזכות צרכנים הטוענים כי נעשה שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלהם, למרות שהכרטיס היה ברשותם. השאלה היא עובדתית: האם אכן מדובר בשימוש לרעה על ידי אדם אחר ללא ידיעת הלקוח ?
החוק קובע כי הלקוח לא זכאי לפיצוי במקרים הבאים:
*  מסירת הכרטיס לאדם אחר;
* השימוש בכרטיס נעשה בידיעת הלקוח;
*  הלקוח פעל בכוונת מרמה.
בדרך כלל חברות האשראי חוקרות את נסיבות השימוש לרעה ובמידה וחברת האשראי עומדת על סירובה לפצות את הלקוח, בית המשפט מוסמך להכריע במחלוקת.
לעתים חברות האשראי דורשות כי הלקוח יעבור בדיקת פוליגרף. חשוב לציין כי הלקוח לא חייב להסכים לבדיקת פוליגרף וכי הסכמי הפוליגרף כוללים לעתים תנאים מקפחים.

ביצעתי עסקה בטלפון ומסרתי את מספר כרטיס האשראי שלי (ומספר הזהות), אולם גיליתי שהחיוב גבוה יותר מהסכום עליו סוכם בטלפון. האם ניתן לקבל זיכוי בגובה ההפרש?
כן, בתנאי שתפעל תוך המועד הקבוע בחוק.
עסקה בטלפון או באינטרנט, ללא חתימת הלקוח על מסמך המעיד על העסקה היא "עסקה במסמך חסר". בכל מקרה בו תגלה כי הכרטיס חויב בסכום גבוה יותר ממה שסוכם בטלפון (או באינטרנט) עליך לפנות לחברת האשראי, בכתב, תוך 30 יום מהיום בו קבלת את דו"ח פעולות האשראי. על חברת האשראי לזכות את חשבונך בהפרש בין הסכומים כאמור.
בדרך כלל חברות האשראי מבררות את טענות הצרכן מול בית העסק ואם בית העסק מביא הוכחה לכך שסוכם על חיוב שבוצע, חברת האשראי רשאית לחייב מחדש את הלקוח.
הלקוח זכאי להחזר כספי גם במקרה בו חויב בגין עסקה שלא בוצעה על ידו כלל.

התקשרו אלי בטלפון והציעו לי לרכוש ביטוח בריאות בעלות של עשרות שקלים בודדים. סירבתי להצעה ולהפתעתי כרטיס האשראי חויב בכל זאת על ידי חברת הביטוח כשלא מסרתי את מספר הכרטיס שלי. כיצד עלי לפעול?
תופעה של "שימוש חוזר" בפרטי אשראי של לקוח קיים היא תופעה מוכרת במועצה לצרכנות מהתלונות הרבות שהתקבלו.  כמובן שימוש בפרטי אשראי ללא אישור בעל הכרטיס הוא שימוש לרעה אסור על פי החוק ואף מהווה עבירה פלילית.
במקרה זה על הלקוח לברר מול חברת האשראי את פרטי העוסק שביצע את החיוב, ואם העסקה לא בוצעה על ידו, עליו למסור הודעה בכתב לחברת האשראי, תוך 30 יום מהיום בו נודע על השימוש לרעה, ועל חברת האשראי לזכות את חשבון הלקוח בגין חיוב זה.
בדרך כלל חברות האשראי מבררות את טענות הלקוח מול העוסק ( לרבות הקלטות של שיחות עם מחלקת השיווק) ואם אין הוכחה כי הלקוח הסכים לעסקה חברת האשראי לא תחייב אותו מחדש.

טיפים

* מומלץ לברר את החיובים כל חודש, בסמוך למועד קבלת דו"ח פעולות האשראי. במקרה של ספק יש להתקשר עם נציג שירות לקוחות בחברת האשראי כדי לברר את פרטי העוסק שביצע את החיוב.
* לא למסור את מספר כרטיס האשראי לאדם שאינו מוכר לכם. הדבר נכון גם לגבי תרומות, הצעות לקבל מתנות, מבצעים וכדומה. במקרה זה דרשו מהטלפנית לשלוח לכם את ההצעה "האטרקטיבית" בכתב בדואר. עסקה בטלפון היא לפעמים מסוכנת (3). אם אינכם מעוניינים בעסקה המוצעת בטלפון - סרבו באופן ברור; חברות שיווק גדולות מקליטות את השיחות ואם הסכמתם לעסקה זו ההוכחה לביצועה.
(3) קישור לפרק עסקאות מכר מרחוק.
* אסור לשמור את הקוד הסודי יחד עם הכרטיס. מומלץ גם לא לכתוב אותו בשום מקום.
* בכל מקרה של ספק (חיוב לא מוכר),  יש לפנות מייד לנציג מחלקת ביטחון של חברת האשראי ולבקש את פרטי העסק שחייב את הכרטיס.
* לא למסור את הכרטיס לאדם אחר (גם אם הוא בן הזוג).
* במקרה בו בוצע חיוב שגוי או לא מוכר, יש לברר מול חברת האשראי מי הגורם שחייב את הכרטיס, ואם לא ביצעתם את העסקה, יש למסור מייד הודעה בכתב על כך לחברת האשראי, עם אישור מסירה (בפקס או בדואר). שימו לב! בדרך כלל חברת אשראי מקליטה את השיחות ומתעדת אותן.
* במקרה של שימוש לרעה (גניבה, חיוב ללא הרשאה, משיכות בכרטיס מזויף) יש להגיש תלונה במשטרה. שימו לב: פנייה לחברת האשראי לא באה במקום תלונה במשטרה.
* משיכות מכספומט – זהירות!
1. להסתיר את הקלדת הקוד (קל מאוד לצלם את הפעולה עם טלפונים ניידים או במצלמה נסתרת בכספומט).
2. לסרב להצעת סיוע מאדם זר.
3. לברר היטב אם הכרטיס אכן נבלע: לבדוק את השפתיים של המכשיר ולאחר מכן להיכנס מייד לסניף הבנק ולוודא שהכרטיס אכן נמצא שם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...