יום שני, 13 בדצמבר 2010

עיגול מחירים


עיגול מחירים


עיגול מחירים


בשנים האחרונות בתי עסק נוהגים לציין מחירים לא עגולים על המוצרים, למשל 1.99, 12.49 וכד'.
מתעורר החשש שציון כזה של מחירים נעשה  מתוך כוונה להקשות על הצרכנים  להשוות מחירים או לטעת בצרכנים תחושה שהמחיר זול יותר ממה שהוא באמת, שכן צרכנים רבים משווים רק  את השקלים השלמים, וכך 199.99 ₪  נראה זול יותר מ-200 ₪. 

שאלות נפוצותטיפים


מהי הבעיה?
בקופה של חלק מהעסקים מעגלים לנו את הסכום כלפי מעלה. לאחרונה אף דווח בתקשורת שאחת הרשתות עיגלה סכומים אפילו בשיעור של 30 אג', וכך למשל סכום של 199.70 ₪  עוגל לסכום של 200 ₪.
במועצה לצרכנות התקבלו גם תלונות על בתי עסק שעיגלו כלפי מעלה כל סכום וסכום בחשבון, וכך  בחשבון הסופי הצטברו סכומים ניכרים מעל המחירים המקוריים, והעסק מרוויח מכך הרבה מאוד כסף.

ומה אומר החוק על כך?
החוק קובע כי כאשר משלמים במזומן יש לעגל את המחיר, היינו הסכום הסופי, על פי שיטת העיגול שקבע בנק ישראל.
כשאנו משלמים בשיק או בכרטיס אשראי אנו זכאים לעמוד על זכותנו לשלם את הסכום המדויק שמוצג על המוצר.
בתחילת השנה בוטל המטבע של 5 אגורות והפסיקה להיות הילך חוקי  במדינת ישראל  .  הביטול חל על עסקאות במזומן בלבד. בנק ישראל ציין בהודעת דוברות כי עלות ייצור מטבע של 5 אגורות היא 16 אגורות למטבע אחד.
עוד ציין בנק ישראל כי "אין צורך בשינויים כלשהם במחירים בקופות רושמות ובתוכנות מחשב."
שיטת עיגול סכומים:
בנק ישראל קבע כי עיגול הסכומים ייעשה רק בעת סיכום החשבון לתשלום במזומן ולהלן כללי העיגול:
סכומים המסתיימים באגורה אחת, 2, 3 ו-4 אגורות מעוגלים כלפי מטה ל-10 האגורות הקרובות. לדוגמה, תשלום סופי במזומן של 14.04 ₪ יעוגל ל-14 ₪.
סכומים המסתיימים ב-5 אגורות ומעלה יעוגלו כלפי מעלה ל-10 האגורות הקרובות. לדוגמה תשלום סופי במזומן של 14.07 ₪ יעוגל ל-14.10 ₪.

כיצד ייתכן שמותר עדיין לנקוב במחירים שאי אפשר לשלמם במדויק?
בנק ישראל מזהיר כי הצו אינו מבטל את 5 האגורות מבחינה חישובית ורישומית. בהתאם, המוכרים והרשתות רשאים להציג כל מחיר באגורות, והסכום לתשלום במזומן ייקבע על פי שיטת העיגול. הסכום לתשלום בכרטיס אשראי או בשיק ייקבע  לפי המחיר המדויק הנקוב על המוצר (גם באגורות). 

האם הרשתות מרוויחות משיטת עיגול המחירים, האם מדובר בהטעיה או בניצול של מצוקת צרכן?
בית המשפט נדרש לסוגיה זו בתובענה ייצוגית, שהוגשה בשנת 2003 נגד רשת הריבוע הכחול .בפסק דין מיום 13.4.04 דחה כב' השופט ישעיה את התביעה וקבע: "'העיגול' המתבצע בסניפי הנתבעת נעשה על פי דין ועל פי הוראות בנק ישראל ולא כפי שטוענים התובעים..." . כן קבע השופט כי "נסיבות עובדתיות אלה ושיטת העיגול הנהוגה אצל הנתבעת, התואמת באופן כללי את הוראת הצו של נגיד בנק ישראל, אינם מצביעים על 'הטעיה' או על 'ניצול מצוקת הצרכן' , כפי שטוען ב"כ  התובעים".
בית המשפט אף דחה את טענת התובע שלפיה יש בעיגול כלפי מטה משום "ויתור וולונטרי שלהן על 2 אגורות", ואילו העיגול כלפי מעלה מהווה הטעיה וגבייה שלא כדין מבלי לקבל את הסכמתו של הצרכן. בית המשפט קבע כי שיטת העיגול שבה נקטה הנתבעת הייתה חוקית וגלויה לעין ואף מבוססת על צו בנק ישראל.

האם המחוקק יפעל בנושא?
על שולחן הכנסת הונחו שתי הצעות חוק של ח"כ אבשלום וילן (פ/1419) ושל ח"כ אורית נוקד (פ/2834) אשר מטרתן לאסור על עוסק לפרסם ולנקוב מחיר של נכס או שירות בהילך שאינו חוקי. הצעת החוק של ח"כ אבשלום וילן נדחתה בוועדת שרים לחקיקה בשל החשש שההצעה עלולה לגרום לעליית מחירים לצרכן. הסוגייה נבחנה שנית לאחר הגשת הצעת החוק של ח"כ אורית נוקד. המועצה לצרכנות תמכה בהצעת החוק על אף שבטווח המיידי יש אפשרות  שהחוק  יגרום העלאת מחירים קלה. לפי עמדת המועצה לצרכנות יש בהצעת החוק  כדי להגביר את שקיפות המחירים ולמנוע הפליה בין צרכן המשלם במזומן לבין צרכן המשלם בכרטיס אשראי או בשיק.

טיפים
* יש לבדוק את החשבון ולהשוות למחיר המוצר המוצג עליו

* יש לעמוד על הזכות לשלם את  המחיר הנקוב על גבי המוצר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...