יום שישי, 30 ביולי 2010

איחוד תיקים בהוצל"פ

המשבר הכלכלי העולמי שפוקד את כולנו בימים טרופים אלו, יכול למוטט עסקים קטנים, ולהביא למצבים, בהם אזרחים רבים יגיעו למצב שבו בין לילה יהפכו לחייבים בהוצאה לפועל.


מצוקות חייבים בהוצל"פ הם עניין שבשגרה, נושים וזוכים רבים דורשים לקבל את רכושם מהחייב. לפיכך מערכת המשפט הכירה במצבים עגומים אלו ומאפשרת את ניהול ההליכים באופן בו ניתן להקל כמעה על אותם החייבים.


אחת מהדוגמאות הבולטות לכך היא מנגנון איחוד תיקים המעניק פתרון למצוקת החייב, בכך שמספר נושים המנהלים נגדו הליכים במקביל במסגרת מערכת ההוצאה לפועל מתאחדים ובכך מתאפשר לחייב לשלם לכל נושיו לפי תוכנית תשלומים שתקבע את יכולתו הכלכלית. עם מתן צו איחוד תיקים, נושי החייב - הופכים אף שלא מרצונם - שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד. הסדר זה נועד למען החייב ובכדי שלא כל נושה יפעל כנגדו בנפרד, דבר הגורם לסבל רב. הפרקטיקה הנוהגת, היא שברב המקרים הנושים והזוכים מזדרזים לסגור פשרות עם החייב ולקבל לידיהם איזשהו סכום כסף וכל זאת כדי להוציא את עצמם ממעגל הנשייה הרחב ולהימנע ממצב שבו יקבלו רק פרוטות בגין החיוב במועדים המתמשכים לאורך זמן רב.


בטרם תפנו להליך מעין זה, חשוב לדעת כי קיימים ארבעה סוגי תיקי ההוצאה לפועל שאינם יכולים להיכלל במסגרת צו איחוד, ואלו הם:


1. תיקי משכון - משכנתא.


2. תיקי מזונות.


3. תיקי פסק-דין בעניין שאינו כספי.


4. תיקי שטרות שההתנגדות להם לא הוכרעה על ידי בית משפט.


הליך מתן צו לאיחוד תיקים תלויים ועומדים נגד חייב לא מוענק לחייבים באופן אוטומטי. אם חייב מבקש שיינתן לו צו כאמור, הוא יצטרך לעמוד במספר דרישות ולהיות כפוף למגבלות שונות, שכן צו איחוד תיקים עומד להגנתו.


אם החייב מעוניין באיחוד תיקים, עליו למלא אחר תנאים אחדים ולעמוד במגבלות מסוימות. כך למשל, מורה סעיף 74ז(א) לחוק הוצאה לפועל, כי על החייב לכלול במסגרת בקשתו מידע מלא אודות נכסיו במשך 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה ולגבי חובותיו ביום הגשת הבקשה. סעיף 74ו לחוק הוצל"פ קובע, כי כדי שבקשת החייב לאיחוד תיקים תדון, עליו לצרף תצהיר המאמת את הפרטים והעובדות הכלולים בו ולשלם, בעת הגשת הבקשה, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו. בנוסף, נדרש החייב להמשיך ולשלם סכום דומה מדי חודש, עד להחלטת ראש ההוצל"פ בבקשת האיחוד. ראש ההוצאה לפועל מוסמך לפטור את החייב ממילוי דרישה אחרונה זו, וזאת מטעמים שיירשמו. לפי סעיף 74ד לחוק הוצל"פ, כשמוגשת בקשה לאיחוד תיקים, נדרש ראש ההוצאה לפועל ליתן, בדרך כלל, צו המורה על עיכוב יציאת החייב מהארץ. ראש ההוצאה לפועל מוסמך גם לצוות על עיקול נכסי החייב, שהגיש בקשה לאיחוד תיקים (סעיף 74ה לחוק).


התנאים הכספיים למתן צו איחוד קבועים בסעיף 74ט לחוק הוצל"פ, שם נקבעו מסגרות לגבי תקופת פירעון וסכום חובות כתנאי למתן צו איחוד. מהסעיף עולה, כי לא יינתן צו איחוד אלא אם נוכח ראש ההוצאה לפועל, לאחר קיום חקירת יכולת לחייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרק זמן מרבי, כדלקמן:


• אם סכום החובות אינו עולה על 20,000 ש"ח - שנתיים.


• אם סכום החובות עולה על 20,000 ש"ח ואינו עולה על 100,000 ש"ח - 3 שנים.


• אם סכום החובות עולה על 100,000 ש"ח - 4 שנים.




סעיף 74ט(א) מוסיף, כי לראש ההוצאה לפועל הרשות להורות על איחוד תיקים גם אם התברר לו, כי החייב לא יוכל לפרוע את החובות לפי פרקי הזמן המרביים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם כל הזוכים הסכימו לכך. ראש ההוצאה לפועל יכול להתנות את צו איחוד התיקים במתן ערובה, ולהורות במסגרת הצו על נקיטת הליכי הוצאה לפועל ועל התנאים לפירעון חובות החייב (סעיף 74יא(א) לחוק).


בעניין זה ראוי לציין, את תקנה 33(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, הקובעת איסור על חייב לשלם כספים לזוכים שתיקיהם אוחדו, אלא בלשכת ההוצאה לפועל שבה מתבצע תיק האיחוד, או באמצעות מי שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל כממונה על תיק האיחוד, או לפי הוראת ראש ההוצאה לפועל (וראו בעניין זה אף את סעיף 76 לחוק). תקנה 29ב(א) לתקנות ההוצאה לפועל, מורה כי יש לנהל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל פנקס איחודי תיקים, שיהיה פתוח לעיון הציבור.


למעשה בהליכי הוצאה לפועל המונח "איחוד תיקים" מתבצע בשני הליכים. תנאי הסף של ההליך הראשון הוא שעל החייב לשלם 3% מסך חובותיו על מנת להיכנס להליך מייד עם קבלת הבקשה – מדובר בתנאי סף נוקשה מאוד המצריך משאבים כספיים (שברוב המקרים אינם בנמצא אצל מרבית החייבים), ועל כן רוב החייבים פונים להליך השני, והוא הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים – באם תתבצע ההכרזה כל התיקים יאוחדו. בהליך זה מופעלות סנקציות על החייב כגון – צו עיכוב יציאה מהארץ, מוכרז כמוגבל חמור בבנק – על פי חוק שיקים ללא כיסוי, איסור שימוש בכרטיסי אשראי וכן מוטל איסור להיות בעל עניין בתאגיד אלא אם ראש ההוצאה לפועל נתן אישור לכך.


ראוי לציין כי בשני ההליכים דלעיל, החייב צריך לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו, כדי לקבל צו עיכוב הליכים לרוב פעולות הגביה (למעט מימוש בטוחות וכו'). אולם חשוב לזכור, כי מלבד העלות הכספית של הליך איחוד התיקים, על החייב, להביא בחשבון את תשלום שכ"ט עו"ד שהינו גבוה ברב המקרים, שהרי מדובר בהליך המתפרס על פני מספר שנים.


חשוב לציין כי הגשת בקשה לאחוד תיקים אינה עוצרת את ההליכים שננקטו כנגד החייב.


ראש ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 60 יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון. צו עיכוב יציאה מהארץ יינתן עם הגשת בקשת איחוד התיקים לחייב. צו זה יבוטל במקרים בהם שולמו החובות, הבקשה לאיחוד תיקים נדחתה או הסכמת הזוכים. ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קוימו.




אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...