יום שישי, 28 במרץ 2014

נפגעי איקיוטק - קיבלתם התראה לפני תביעה בהוצאה לפועל? כך תפעלו

-->

נפגעי איקיוטק - קיבלתם התראה לפני תביעה בהוצאה לפועל? כך תפעלו
לאחרונה איקיוטק שולחת מכתבים לפני הוצאה לפועל. על הצרכנים המקבלים מכתב התראה לשלוח מכתב תגובה תוך 30 יום שאם לא כן עלול להינתן פסק דין בהעדר הגנה נגדם. לפניכם הנחיות לצרכנים כיצד לפעול




במועצה לצרכנות התקבלו תלונות צרכנים נגד איקיוטק או כ.י.ל תקשורת וניהול ישראל בע"מ, בהן נמסר כי קבלו מכתב שני מטעם איקיוטק בו התראה בטרם תביעה בהוצאה לפועל. לצפיה במכתב לדוגמא לחצו כאן.

 להלן עדכון על זכותכם ועל אופן פעולה אפשרי  במקרה זה.

1. אין להתעלם ממכתב ההתראה  ועליכם לשלוח מכתב תשובה. אי משלוח מענה  תוך 30 יום מיום קבלת מקבלת ההודאה על פתיחת ההליך עלולה לגרום שינתן  פסק דין בהעדר הגנה.

2. במכתב התשובה זכותכם למסור את גרסתכם ולהכחיש את החוב ואת ההתקשרות בעסקה, ולהציג את טענותיכם, לרבות התייחסות לטענות המשפטיות המפורטות במכתב ההתראה.

3. במכתב ההתראה פורטו אסמכתאות משפטיות שונות (אזכור פסקי הדין) שנועדו לכאורה לצמצם אפשרותכם לטעון נגד טענות שונות שהועלו ולמשל: (1) חוזה אינטרנטי הוא חוזה תקף, (2) גביית איקיוטק/במרום בגין שירותי התוכן נעשתה כדין, (3) חוזה עם קטין תקף.

4. המועצה לצרכנות מבקשת להבהיר את עמדתה ביחס לסוגיות הנ"ל:

ראייה בכתב כתנאי להגשת תביעה בהוצאה לפועל לפי סעיף 81(א) לחוק ההוצאה לפועל

5. על פי סעיף 81(א) לחוק ההוצאה לפועל, על התביעה להיות "... על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב", כאשר הדרישה הינה לחוזה או התחייבות מפורשים. במקרה של רישום לשירותי תוכן סלולר באינטרנט אין מסמך בכתב או התחייבות חתומה על ידי הלקוח. בהתאם, תביעה בגין שירותי תוכן סלולר על בסיס רישום באתר אינטרנט אינה מתאימה להליך של תביעה בהוצאה לפועל.

6. יש פסיקה שונה מזו המצוטטת ע"י איקיוטק ולמשל בפסק הדין בת"ת 17537-06-13 גוטשטיין בע"מ נ' אבני שוהם - מרכז הקרמיקה בע"מ מוזכרת ההלכה הפסוקה לפיה ראיה בכתב היא חוזה או מסמך החתום על ידי הנתבע:

"משמעות הדיבור "ראיה בכתב" בדברי החקיקה הרלבנטיים (סעיף 81.א1(א) לחוק ההוצאה לפועל, ותקנה 202.(1)(א) לתקנות), הינו מסמך בכתב שנעשה על ידי הנתבע או נחתם על ידו, ואין מקום להסתמך על מסמך מבית היוצר של התובע בלבד לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר.
"... כשנדרש קיומה של ״ראיה בכתב״ הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע העשוי על־ידיו או בחתימתו. אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית. בעמוד 369)."

7. איקיוטק לא טענה עד כה כי יש בידה מסמך בכתב של הנתבע או חתום על ידו אלא רק מסמך מבית היוצר של התובעת שלגביו היא טוענת כי הוא מהווה חתימה. אם טענתה הייתה נכונה, הרי שכל אחד שהיה מעוניין לתבוע את זולתו היה יכול להנפיק "אישור חתימה דיגיטלית" וולתבוע תוך שהוא מגיש את  אותו מסמך לבית המשפט כ"ראייה"!

8. פסק הדין בת.א 181890/02 דומיקאר נ' הדסים נסיעות בע"מ  אינו עוסק בהרשמה לשירותי תוכן סלולר אלא ברכישת שירותי תיירות באתר האינטרנט של סוכן הנסיעות. אין כל קשר בין עובדות המקרה שם לבין העסקאות הנטענות במקרה "איקיוטק".

הנחיות משרד התקשורת בעניין רישום לשירותי תוכן

9. בנוסף לכך, איקיוטק טוענת כי הרישום לשירותי התוכן נעשה על פי הנחיות משרד התקשורת ב"זיהוי כפול". בפועל, במכתב שר התקשורת מיום 1.12.13 למפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, הממונה על הגנת הצרכן והיועץ המשפטי לממשלה שכותרתו : "איקיוטק – חשד לניסיון קבלת דבר במרמה" ציין שר התקשורת כי לא היו הנחיות כאמור:


10. לאור כך, ולעמדת משרד התקשורת, עד להסדרת נושא ההרשמה לשירותי התוכן הסלולרי היתה אפשרות לספקי התוכן לרשום את הצרכנים  מנויי סלולר לשירותים בעצמם מבלי שביקשו זאת ואף מבלי שהיו מודעים לכך. תיקון הרשיונות נעשה עקב תלונות של צרכנים למועצה ולמשרד התקשורת  כשהצרכנים היו מאתרים רק בדיעבד, בחשבון הסלולר, חיובים לחברות תוכן! ברור בנסיבות אלה כי אישור "חתימה דיגיטלית" המונפק על ידי איקיוטק אינו מהווה ראיה בכתב לקיומה של התחייבות או לקיומו של חוב!

הסתמכות על פסק דין בתובענה ייצוגית ת.א 1860/09 זילברג נ' במרום הפקות

11. בפסק הדין לעיל קבע בית המשפט כי במקרה של התובע בלבד מר זילברג, מבחינה עובדתית הנתבעות (חברות הסלולר) פעלו בהתאם לרישיון וחייבו אותו בגין שירותים שהוא ביקש מפורשות לאחר שחתם על חוזה כתוב. פסק הדין אינו מתייחס כלל וכלל לאופן התנהלות במרום הפקות במסגרת רישום באינטרנט. פסק הדין לא קבע שום ממצא עובדתי ביחס לכלל הצרכנים לגבי אופן ההרשמה באתר האינטרנט באופן כללי. פסק הדין מתייחס אך ורק לפעולות ההסכמה אותן עשה התובע ואין בו קביעה כללית לגבי פעולות הסכמה. ביהמ"ש ציין כי הוראות נהלים שונים שהיו תקפים באותה העת אכן התקיימו ביחס לאותו התובע בלבד ואין התייחסות כלל לחובות בגין שירותי תוכן.

12. איקיוטק טוענת כי היא המתינה שנים רבות כדי לבצע את הליך הגבייה בשל ההליך הייצוגי שהתנהל נגד במרום הפקות. בפועל, פסק הדין עוסק בגבייה שנעשתה באמצעות חברות הסלולר ולא ישירות על ידי ספק התוכן, במקרה הספציפי של התובע ולא באופן כללי, כך שפסק הדין אינו מהווה אסמכתא לפעולה תקינה של איקיוטק בפעולות הגבייה ישירות מול מנויי סלולר.

13. זאת ועוד, ביום 28.1.14 פרסם  משרד התקשורת הודעה לציבור בעניין איקיוטק בה צוין מפורשות כי "אם מדובר בשירות אשר סופק באמצעות הרשת הסלולרית, הרי שהגורם אשר אמור לגבות את התשלום בגין השירות הינו החברה הסלולרית בלבד, וזאת באמצעות חשבון הטלפון החודשי." עוד ציין המשרד כי "המשרד פועל לבחינת החובות הנ"ל בשיתוף הרשויות המוסמכות לרבות משטרת ישראל".

עסקאות עם קטינים

14. סעיף 6א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי פעולה של קטין שהיא רכישת נכס באשראי ... או קבלת שירות באשראי, אין לה תוקף ... כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו – אשראי – לרבות תשלום בשיעורים. המשמעות היא כי לגבי עסקאות באשראי של קטין, לרבות עסקאות בתשלומים (כגון מנוי המשולם באמצעות כרטיס אשראי) בטלה מלכתחילה. בהתאם, רכישת שירות בתשלומים חודשיים, ועל אחת כמה וכמה באמצעות כרטיס האשראי של ההורים  (חשבון הסלולר של ההורה)  היא בטלה כל עוד לא הייתה הסכמת ההורה בעל המנוי בחברת הסלולר.

15. פסק הדין הנזכר במכתב ב"כ איקיוטק הינו פסק דין  של בית משפט השלום ואינו מחייב כתקדים משפטי את כל בתי המשפט. בנוסף לכך, קבע בית משפט אחר בתיק תא (ת"א) 740541/05 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אבן אלה כי "לאור היות הנתבעת קטינה בעת ההתקשרות ולאור אי אישור אבי הנתבעת את ההתקשרות והבקשה לבטלה, הסכם ההתקשרות בין הצדדים בטל מעיקרו ויש לדחות את התביעה כבר בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן."

16. בשולי הדברים יצוין כאן כי פסק הדין הנזכר במכתב ב"כ איקיוטק בג"צ 709/79 כהן נ' שר הביטחון עניינו שונה לחלוטין לאור העובדה כי על כל מסמכי הגיוס לצה"ל חתמו הן הקטין והן הורי הקטין!


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...